35. אוהב את התוכחות  במקרא ובמשנה

התורה מחייבת כל אדם, שרואה את הזולת מתנהג באופן שלילי, לנסות לשכנע אותו שיחדל:

הוכחה = ניסיון להשפיע על התנהגות על-ידי הוכחות שכליות ובירור דברים .


הוכח תוכיח את עמיתך = נסה להשפיע עליו בהגיון שישנה את דרכיו.

מי שאינו מסוגל לשכנע בהגיון, פטור ממצוה זו ואינו צריך לנסות "לשכנע" את רעהו באמצעים אחרים; אמצעים אחרים נמצאים בתחום אחריותו של הציבור בלבד.



 
מה הקשר בין "לא תשנא" לבין "הוכח תוכיח"?
 
"כדי שלא תשנא את חברך - הוכח תוכיח אותו": אם מישהו חטא (פגע בך אישית, או עבר על מצוות ה'), ואתה כועס עליו בשל כך - אל תשמור את הכעס בלב, כי זה יביא אותך לשנוא אותו בליבך; אלא דבר איתו ואמור לו שהוא חטא, וכך הוא יוכל לתקן את דרכיו ואתה לא תגיע לידי שנאה.

מבוסס על הביאור באתר ויקיטקסט
"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" ויקרא יט:יז
מצוות תוכחה היא מצוות עשה להוכיח אדם מישראל כאשר אינו נוהג כשורה.

 כואב לגלות את השגיאות שלנו, אבל הרבה יותר כואב להמשיך ולחזור על אותן טעויות  לאורך החיים. הביקורת היא כמו חיסון. זה כואב ולא נעים, אבל התוצאות החיוביות ילוו  אותנו כל ימינו.

 הרגל את עצמך  להגיד: "תודה, אני  באמת מעריך  שהפנית לכך את  תשומת הלב שלי."

אם אתה מתייחס לביקורת, כאל דבר שבא לעורר ולהנחות אותך לעבר המסלול הנכון, אז ממילא תהיה אסיר תודה למבקר. הרגל את עצמך להגיד: "תודה, אני באמת מעריך שהפנית לכך את תשומת הלב שלי." אפילו אם אתה צריך לסנן את המלים דרך שיניך...

הרב נח ווינברג על אוהב את התוכחות

4.