טורניר לזכרו של הלל ז"ל          
 
 
בס"ד

"שלח לחמך על פנים המים כי ברוב הימים תמצאנו".
"טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלחמו לדל".
 
במשך מספר חודשים עבדתי במאפיה כנהג המחלק לחם, עוגיות וקרקרים בין החנויות ולקוחות בגוש עציון. לפעמים היו לא מעט החזרות של לחמים שלא נמכרו.

מעולם לא שמעתי מהלל נימה של צער על הלחמים המוחזרים, אף שמשמעות הדבר היא שלמרות שטרח ועבד, השקיע וציפה לרווחים – ישנם הפסדים משמעותיים. שאלתי אותו איך הוא רואה את המצב ומה הוא מרגיש, הלל אמר רק שלפעמים יש ימים יותר מוצלחים ולפעמים פחות.

אני חושב שהלל שמח על הלחמים המוחזרים, לא פחות ממה שהייתה המאפיה אמצעי הכנסה, היא הייתה מפעל של חסד.

הלחמים המוחזרים חולקו על ידי הלל למשפחות קשות יום, לרווקים, לשכנים, לתושבים חדשים, ותמיד עם חיוך, תמיד ביוזמתו, כבדרך אגב, כאילו המקבל עוזר לו ומוכן לקחת לחם שנשאר, ויותר משהייתה בכך עזרה כלכלית, היה בזה חיוך, גילוי אכפתיות, מאור פנים..." 
 
רזיאל
                                               

"אין לי מילים לבטא מה היה הלל בשבילי,
תמיד עין טובה, תמיד באהבה, תמיד בחיוך...
אני מרגיש שהיה לי את הזכות להיות
חבר ושכן שלכם."
                                                    גילי

בע"ה
 
הרגשנו שאנחנו מיוחדים
גם נולד לנו בן, וגם... וגם...
וגם הלל רודיך בא לנגן לנו.

שאנחנו לא ממש מכירים, אבל שתמיד מאיר אלינו פנים, תמיד
כאילו אנחנו משהו מיוחד.
והלל בא לברית של בארי חיים, וזה כל כך שימח, והקל, ושימח ושימח
ואבא שלי כל כך שמח – הוא היה מעדיף שהאירוע הפלאי הזה יהיה גדול – באולם אירועים –  ואבא שלי כל כך שמח ש'השקענו' באירוע והזמנו נגנים – (היה בטוח שהזמנו... שילמנו... השקענו) וזה מאוד שימח אותו.

אז גם הייתה לנו שמחה גדולה מהנגינה של הלל
שפשוט בא. ככה סתם בא.

לינה שגיא
(תקוע; מעלה גלבוע)